בכירים במערכת הבריאות והרפואה בישראל – יו"ר ההסתדרות הרפואית פרופ' ציון חגי, היו"ר לשעבר פרופ' ליאוניד אידלמן, מנכ"ל המרכז הרפואי תל אביב-איכילוב ובעבר מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל שירותי בריאות כללית פרופ' אהוד דודסון ומנכ"ל "מכבי שירותי בריאות" רן סער – הציגו כמה רעיונות לפתרון המשבר במערכת הבריאות הציבורית וגם הגיבו לדו"ח ה-OECD שפורסם בשבוע שעבר. תגובותיהם פורסמו בסוף השבוע (ו') בכתבתה של שרית רוזנבלום ב-ynet.
עוד בעניין דומה
פרופ' חגי התייחס לשיעור הרופאים הפעילים בישראל, הנמוך מהממוצע לעומת מדינות ה-OECD וכן לכך שישראל היא מהמדינות היחידות בארגון ששיעור הרופאים בה במגמת ירידה ועלול להחמיר עוד בעתיד. לפי הערכות משרד הבריאות, כמחצית מהרופאים צפויים לצאת בעשור הקרוב לגימלאות. פרופ' חגי אמר: "צריכים להכשיר עוד רופאים בדחיפות ולפתוח תקנים נוספים להתמחות. לא ייתכן שבמצב שבו יש מחסור ברופאים, בין 300 ל-400 רופאים שסיימו את סטאז' יושבים בבית כי אין להם מקום להתמחות כי אין תקציבים לתקנים נוספים".
פרופ' אידלמן, ששימש באחרונה כנשיא ההסתדרות הרפואית העולמית, התייחס לבעיית התורים הארוכים לניתוחים אלקטיביים והציע להקים מרכז ארצי לניהול תורים שינייד חולים לבתי חולים שבהם התור קצר יותר.
פרופ' גמזו, שהתייחס לבעיית המחסור התקציבי, אמר: "זה יוצר מצוקה מאוד גדולה וגורם לנו, כמנהלים, לעסוק בהקצאת משאבים - להתייעל פה, לא לתת שירותים מסוימים שם; לא לפתח מספיק שירותים ולהקצות פחות כוח אדם מהנדרש". המדינה, ציין גמזו, חייבת להקצות משאבים למטרות ברורות: הגדלת מספר הרופאים והאחיות, תוספת ניתוחים ופרוצדורות אחרות במשמרת שנייה, קיצור זמני ההמתנה לניתוחים ובדיקות, הגברת הזמינות והנוכחות של מומחים בשעות אחר הצהריים, הפחתת העומסים בחדרי המיון ותוספת מיטות למחלקות האשפוז.
פרופ' גמזו אמר עוד כי "המחסור ברופאים מומחים בקהילה והתורים המתארכים לרופאים אלה הם מהבעיות החמורות של מערכת הבריאות היום והמשבר הזה מזין ויוצר את העומסים בבתי החולים". הפתרון, לדבריו, הוא הכשרת רופאים בקהילה ולא רק בבתי החולים.
גמזו גם התייחס לנושא תקציב ועדת סל שירותי הבריאות באומרו: "האלתורים שנדרשו מהוועדה אשתקד כדי לעמוד בתקציב בכל מחיר הם לא מוסריים ולא מקצועיים. התקציב המינימלי הנדרש לוועדה כיום הוא 700 מיליון שקל".
מנכ"ל ה"כללית", פרופ' דודסון, דרש לשנות את המציאות לפיה קופות החולים מקבלות תקציבים חסרים ובדיעבד באמצעות הסכמי הייצוב - "יש להוסיף סכומים אלה לתקציבי הבסיס שלהן".
מנכ"ל "מכבי", רן סער, הזהיר: "כשהקופות נמצאות בגירעונות ענק (3.36 מיליארד שקל ב-2018), בשלב מסוים הקופות יפסיקו לשלם לבתי החולים ולספקים. כל המערכת תיפגע ותידרדר. חייבים למנוע מצב שבו הקופות לא מסוגלות לספק את השירותים שהן מחויבות בגלל החסר המתמשך".
גירעונות בתי החולים הממשלתיים הגיעו ב-2018 ל-1.91 מיליארד שקל, כאשר בתי החולים של ה"כללית" רשמו אשתקד גירעון של 2.16 מיליארד שקל. המצב גרם לתפוסות של מעל 100% במחלקות פנימיות ואחרות, לירידה בשיעור מיטות האשפוז ולמאושפזים במסדרונות המחלקות. פרופ' אבישי אליס, יו"ר האיגוד לרפואה פנימית, אמר בהקשר זה: "לפי הספרות העולמית, המחלקות אמורות לעבוד בתפוסה של 70% כדי שבתקופות השיא לא יעברו 100%, אבל אצלנו 100% הוא הבסיס ובתקופת שיא, בחורף, רואים גם תפוסות של מעל 200%".
מנכ"לית הר"י, לאה ופנר, הוסיפה: "במערכת הבריאות של היום קיים גם מחסור בכוח אדם אדמיניסטרטיבי. חסרות מזכירות ולכן הרופאים מקדישים חלק ניכר מזמנם לעבודות משרדיות".